נהיגה בצד שמאל בקפריסין

כשפעם הראשונה נכנסתי לרכב באירופה היבשתית והייתי צריכה לנהוג בצד ימין, הפעלתי את המגבים במקום את הפניות ואינסטינקטיבית סטיתי לנתיב שמאל. רק אז הבנתי עד הסוף מה מרגישים תיירים שמגיעים אלינו לקפריסין.

אספר לכם למה לצפות ואיך להרגיש ביטחון מהר מאחורי ההגה.

🚗 נהיגה בצד שמאל - ההלם הגדול ביותר למבקרים

בשבילי, כקפריסאית, נהיגה בצד שמאל היא משהו לגמרי טבעי. אבל אני מבינה לגמרי מה זה להיות בצד השני - ממש פיזית.

כשנהגתי לראשונה ברכב במדינת EU שנוהגים בצד ימין, חוויתי את זה על בשרי. ההגה בצד שמאל לגמרי בלבל אותי - אינסטינקטיבית נצמדתי יותר מדי ימינה ו… עליתי על המדרכה. למזל אף אחד לא נפגע, אבל בדיוק ברגע הזה הבנתי מה מרגישים תיירים שמגיעים אלינו לקפריסין.

הבעיות הנפוצות ביותר של זרים בכבישים שלנו:

סטייה לנתיב הלא נכון בפנייה
בלבול בין מגבים לפניות (קלאסיקה!)
כניסה לכיכר מהצד הלא נכון
ישיבה בצד הלא נכון של הרכב - במושב הנוסע במקום הנהג

החדשות הטובות? רוב האנשים מתרגלים תוך יומיים-שלושה, בתנאי שנרגעים ולא מתוחים יותר מדי.

🔄 כיכרות - הטעות הקלאסית של תיירים

כיכרות בקפריסין עובדות בסגנון בריטי: נכנסים משמאל, וזכות קדימה לרכבים שמגיעים מימין.

בקיץ אנחנו רואים באופן קבוע תיירים ש:

נכנסים לכיכר מהנתיב הלא נכון
פונים נגד הזרם
עוצרים בפניקה באמצע הכיכר

אנחנו, המקומיים, בדרך כלל צופרים או מהבהבים באורות כדי להכוון את הנהג חזרה למסלול. זה קורה כל שנה, במיוחד באזורים תיירותיים כמו איה נאפה או פרוטרס.

אם לא בטוחים - פשוט נוסעים לאט וצופים מה עושות המכוניות שמולכם. בקפריסין אף אחד לא יצפור עליכם בכעס על נסיעה ב-30 קמ”ש בכיכר.

🏖️ תנועה עונתית - חורפים שקטים, קיצות עמוסים

אחד הדברים שאני אוהבת באזור לרנקה-אמוכוסטוס שלנו הוא שברוב השנה כמעט אין פקקים. הכבישים ריקים, הנהיגה נעימה, וחנייה לא מהווה בעיה.

הכל משתנה בקיץ. החופים הכי יפים נמצאים אצלנו, אז ההמונים מגיעים - גם תיירים מחו”ל וגם קפריסאים מערים אחרות.

אבל אפילו “התנועה” הקיצית הזו היא כלום בהשוואה למה שמכירים מערים גדולות. הפקק הכי גדול בקפריסין הוא בערך 15 דקות של המתנה - במדינות אחרות זו הייתה סיבה לחגיגה.

💬 מנהג כפרי שמצחיק תיירים: שיחה דרך החלון באמצע הכביש

זו הנקודה האהובה עליי ומשהו שמשאיר זרים בהלם.

בכפרים קטנים בקפריסין, כששני נהגים מזהים אחד את השני, הם יכולים לעצור את המכוניות באמצע הכביש ולפטפט קצת דרך החלון. על ילדים, מזג אוויר, מה לארוחת הצהריים.

נהגים מאחוריהם? ממתינים בסבלנות או פשוט עוקפים. אף אחד לא מתעצבן. אף אחד לא צופר.

זו התמצית של אורח החיים הקפריסאי - קשרים בין אנשים חשובים יותר מחוקי תנועה. ובכנות? זה יפה.

🗺️ הפתעה נעימה: הכל קרוב

אם מגיעים מפולין, שם הנסיעה לעבודה לוקחת שעה וסוף שבוע בים זה 5 שעות נהיגה, קפריסין תהיה התגלות.

ככה נראות המרחקים אצלנו:

חוף - 10 דקות
עיר - 30 דקות
הרי הטרודוס - שעה
חציית כל האי (לפאפוס) - שעתיים

בפולין שעתיים נהיגה אומרות שעדיין באותו מחוז. בקפריסין שעתיים זה מקצה אחד של האי לשני.

זה הופך טיולי סוף שבוע לקלים להפליא. חוף בבוקר, הרים אחרי הצהריים, ארוחת ערב בעיירת נמל בערב. הכל במרחק נסיעה קצרה.

🛡️ כמה טיפים מעשיים לנהגים

לפני שעולים על ההגה בקפריסין, תזכרו כמה דברים:

אל תמהרו ביום הראשון - תנו לעצמכם זמן להתרגל לצד שמאל
היזהרו בפניות - דווקא בפניות הכי קל לסטות לנתיב הלא נכון
בהרבה מכוניות הפניות והמגבים מוחלפים - במיוחד בדגמים יפניים (טויוטה, ניסאן), שמאוד פופולריים בקפריסין
בכיכרות לכו עם הזרם - אם מתבלבלים, פשוט ממשיכים לסובב עד שמבינים
חנו איפה שרואים אחרים - לקפריסאים יש סגנון חנייה משלהם
בקיץ הימנעו ממסלולים חוף ביום שישי אחרי הצהריים - חצי האי נוסע לחוף

והכי חשוב: אל תילחצו. נהגים קפריסאים סבלניים ורגילים לתיירים. אם רואים שאתם מהססים - סביר יותר שיעזרו מאשר יצפרו.

לנהיגה בקפריסין יש את המוזרויות שלה, אבל ברגע שמתרגלים לצד שמאל ולכיכרות בסגנון בריטי, היא נהיית ממש נעימה. הכבישים ישרים, המרחקים קצרים, והאווירה על הכביש - הרבה יותר רגועה מאשר בפולין.

ואם רואים שני נהגים מפטפטים דרך החלון באמצע הכביש… עכשיו אתם יודעים למה. זה לא חוסר תרבות - זה עודף תרבות, מהסוג האמיתי, השכנותי.

סיגה סיגה - גם על הכביש.