סיגה סיגה - הגישה הקפריסאית לחיים

אם אתם מתכננים מעבר לקפריסין או בניית בית באי, אתם צריכים להכיר ביטוי אחד שתשמעו כאן יותר מ”בוקר טוב”. זה “סיגה סיגה” (יוונית: σιγά σιγά).

בתרגום מילולי זה אומר “לאט, לאט”. אבל בפועל זה משהו הרבה יותר עמוק. זה מצב נפשי, פילוסופיה לאומית ו… הסיוט הכי גדול של כל מי שאוהב שדברים נעשים במדויק ובזמן.

אחרי 10 שנים של חיים כאן, יש לי יחס מתוק-מר לגישה הזו. מצד אחד היא מאפשרת לחיות יותר, מצד שני - היא יכולה להשגע.

⚡ התנגשות תרבויות: איש המשימות מול הקפריסאי

למי שמגיע מפולין (או ממדינה אחרת בצפון/מרכז אירופה), ההתנגשות הראשונה עם המציאות הקפריסאית יכולה להיות כואבת. בפולין מחנכים אותנו למהירות. הכל “לאתמול”, חיים בריצה, ויעילות היא מילת מפתח.

כאן? כאן הזמן זורם אחרת. אם אתם אנשים מכווני-משימות (task-oriented) שאוהבים לסמן פריטים ברשימת מטלות מהר, קפריסין תבחן את הסבלנות שלכם בגדול. מה שבפולין מסדרים ביום אחד, כאן יכול לקחת שבוע. ואף אחד לא יראה בזה בעיה - חוץ מכם. עוד על המנטליות הקפריסאית תמצאו כאן.

עבורי בהתחלה זה היה מאוד מעצבן. קשה לעבור ממצב “פעולה” למצב “המתנה”, במיוחד כשיודעים שמשימה מסוימת לוקחת אובייקטיבית 15 דקות, אבל מחכים לה ימים.

🏗️ סיגה סיגה באתר הבנייה - מילון מונחים

בניית בית היא שדה ניסויים של סיגה סיגה. אם מזמינים עבודות גמר, תיקון מתקנים או חיבור תשתיות, צריך ללמוד לוח שנה חדש.

מהניסיון שלי ההמרה עובדת ככה:

“אבריו” (מחר) - אומר עתיד לא מוגדר, בטוח לא מחר
“השבוע” - אומר בפועל “בעוד חודש”

זו לא בדיחה. אם בעל מקצוע מבטיח שיגיע ביום רביעי, זה לא בהכרח אומר רביעי הקרוב. מה שגרוע יותר - לחכות להם בבית לעיתים קרובות לשווא, כי הטלפון יכול לצלצל ברגע הכי לא צפוי, או בכלל לא.

העצה שלי: אל תתכננו עבודות “על הקצה”. תמיד תשאירו מרווח שגיאה גדול. אם צריכים להיכנס לבית ב-1 בספטמבר, תגידו לצוות שצריכים להיות שם ב-1 ביולי. יש סיכוי שאז יספיקו עד ספטמבר.

⚔️ חרב פיפיות - אפשר להתרגל?

אחרי עשור של חיים כאן, האם אני עצמי הפכתי ל”סיגה סיגה”? זה מסובך.

הגישה הזו היא חרב פיפיות. מצד אחד - החיים כאן קלים יותר. אנשים פחות לחוצים, פחות סובלים ממחלות ציוויליזציה שקשורות למרוץ, יותר מחייכים. קפה בבית קפה ששותים בלי להסתכל על השעון יותר טעים. אם מחפשים שקט ובריחה ממרוץ העכברים - זה גן עדן.

מצד שני - אותו רוגע נהיה האויב שלכם ברגע שאתם צריכים לסדר משהו. כשצינור דולף, כשפקיד איבד את הבקשה שלכם, או כשמחכים למשלוח רהיטים. אז ה”חוסר לחץ” של הצד השני גורם ללחץ כפול אצלכם.

האם שווה? לדעתי כן, אבל בתנאי שמקבלים את כללי המשחק. לא תשנו את הקפריסאים. אפשר או להילחם בטחנות רוח ולאבד עצבים, או לקחת נשימה עמוקה ו… לחכות. ובמשרדים? שם סיגה סיגה היא אמנות אמיתית.